תהליך של פירוק חברה מתחיל בהגשה של בקשה לבית המשפט. את הבקשה רשאים להגיש נושי החברה עצמה ובמקרים יוצאי דופן גם בעלי המניה. לאחר הגשת הבקשה דן בית המשפט בבקשה ובודק הוא אחר קיום אחת מארבעת הסיבות שצוינו קודם ובכך האם מוצדק הוא להוציא צו לפירוקה של החברה. בית המשפט רשאי למנות מפרק זמני שישמור על נכסי החברה זאת עוד לפני מתן הצו.

 

מרגע מתן צו פירוק מתבצע עיכוב הליכים. ביצוע עיכוב זה מונע מנושי החברה לתבוע אותה או לדרוש ממנה את מה שהיא חייבת לו. פעילויות נוספות שבטלות במסגרת עיכוב הליכים הם פעילות של הוצאת נכסים מהחברה עצמה. עיכוב ההליכים מביא מיידית פניה לכונס נכסים רשמי. כונס הנכסים מבצע הערכה אודות מצב הכלכלי של החברה, מצביע על הסיבות לכישלונה, בודק אודות ייתכנותן של תרמיות, שעשויות אף להביא לחקירה. בתום בדיקת הכונס, מגיש הוא לבית המשפט את המלצותיו ואף יוצר קשר עם נושי החברה ומחזיקי המניות שיציעו מועמד למפרק קבוע עבור החברה.

 

ההחלטה למפרק מתקבלת בסופו של תהליך על ידי בית המשפט. לאחר מינוי של מפרק קבוע מתחיל תהליך הפירוק בפועל. בשלב זה קיים תהליך של כינוס נכסי החברה וזאת על מנת להגדיל את קופת הפירוק וכמובן העברת כספים לנושים. שלב זה הינו ארוך כל שמדובר בחברה גדולה יותר. החברה עדיין קיימת כאישיות משפטית נפרדת. המפרק הוא זה המנהל את החברה בפועל ולבעלי המניות החלטות הקשורות אך ורק לנושאי הפירוק. לבית המפשט זכות במינוי מפקח יסייע לעבודת המפרק.

 

בסופו של תהליך הפירוק הארוך, שבו המפרק סבור מבחינתו כי כל נכסי החברה מומשו והתשלום לנושים מוצה ככל שהתאפשר, יסתיים התהליך עצמו. בית המשפט יורה בצו על חיסול החברה ובכך היא תחדל מלהתקיים.

 

לאחר שהחברה חוסלה וחדלה מלהתקיים אין עוד אפשרות לתבוע אותה. עם זאת, יש וניתן לבצע הליך שנקרא ביטולו של חיסול. במסגרת הליך זה ניתן על ידי פנייה לבית המשפט של המפרק או כל אדם אחר להחיות חזרה את החברה. זו הופכת רשומה שוב ותהה היא מחויבת לכך דרישה ותביעה. ביטולו של חיסול יכול אף להתקיים במצב בו מתגלה נושה חדש שלא היה ידוע בתהליך הפירוק. גם לאחר פירוק החברה ובכך שאין בה נכסים, ניתן אף לבצע הליך של הרמת מסך בעבור מחזיקי המניות וזאת עד שנתיים אחרי מועד החיסול.